רבים שואלים אותנו על הסוגים השונים של הקרקעות, איך יודעים איזה קרקע יש לי בגינה, מה הקרקע הכי טובה וכמה קומפוסט אני צריך לשים. כל התשובות לשאלות אלו משתנות מגינה גינה ומאזור מגורים כזה לאחר. קרקע בערבה אינה אותה הקרקע כמו בשפלה ובוודאי שלא כמו הקרקע ברמת הגולן. במאמר זה ננסה להסביר את ההבדלים בין הקרקעות, בריאות הקרקע, פוריות הקרקע ומה הקרקע הטובה ביותר לגידול ירקות.
סוגי קרקעות
תחילה נסביר על סוגי הקרקעות הנפוצות בארץ ישראל לגידול פירות וירקות, נחלק את סוגי הקרקעות לשלושה סוגים, אדמה כבדה, אדמה חולית, ואדמת מילוי (חמרה).
אדמה כבדה (אדמת חרסית)
אדמה כבדה מורכבת בעיקר מחרסית, ולכן נקראת פעמים רבות אדמת חרסית. לרוב היא בעלת צבע חום כהה וכאשר נוגעים בה היא מרגישה דחוסה ופחות גרגירית. זוהי לא אדמת חמרה, או אדמת מילוי אלא לרוב היא האדמה המקורית עליה נבנה הבית. אדמה כבדה נקראת כך משום שסופגת כמות גדולה של מים על כן המים אינם מחלחלים דרכה בקלות. המים הנשמרים באדמה לאורך זמן מאפשרים התפתחות של חומרים ואורגניזמים ועל כן היא עשירה בחומרים ומינרלים הטובים לצמח. אדמה כבדה היא אדמת גידול טובה למרבית הצמחים בשל כמויות גדולות של קוורץ, אשלגן, סידן ואף חנקן.
אדמה קלה (קרקע חולית)
אדמה המורכבת מגרגרי חול גדולים (באופן יחסי לאדמה כבדה) והיא סופחת מעט מים כך שהמים מחלחלים דרכה מאוד מהר ביחס לאדמה כבדה. דוגמאות לאדמה קלה הם אדמת מדבר, חול ים ואדמות בעלות תכונות מתפוררות וגרגיריות לעומת אדמות גמישות וצמיגיות. הקרקע החולית מכילה מעט מאוד מינרלים וחומרים אורגנים ולכן יש להוסיף לה חומרים אורגנים נוספים על מנת לגדל בה צמחים ועצים.
אדמת חמרה (אדמת מילוי)
אדמת חמרה היא אדמה בעלת גוון אדמדם והיא אחת האדמות הנפוצות ביותר לצורך מילוי גינות וחצרות. אדמת חמרה בוצית וכבדה יותר מאדמת חול, אך קלה יותר מאדמת חרסית. כך גם חלחול המים שלה, מים מחלחלים דרכה יותר בקלות מאדמת חרסית אך היא סופחת יותר מים מאשר אדמה חולית. אדמת חמרה מועשרת בברזל אך כמעט ואין בה חומרים אורגנים המזינים את הצמח ועל כן כדי להשתמש בה לגידול צמחים יש להוסיף לה תוספים כמו קומפוסט ודשן אורגני.
איזה אדמה שמים במשתלות? מה זה מצע שתילה?
אז כמובן הכל תלוי מי שם את האדמה ומאיפה הוא לקח אותה. האדמה הקלאסית בעציצים המגיעה מהמשתלות נקראת לרוב מצע שתילה והשק שלה יהיה קל במיוחד. השק המגיע מהמשתלות כמעט ואינו מכיל אדמה אלא כבול וקוקוס, חומרים קלים במיוחד בעלי תכונת חלחול גבוהה. אדמה זו לא עשירה במינרלים והיא כמעט ואינה מזינה את הצמח, על כן שימוש באדמה כזו לא יהיה לבדו אלא בתוספת של חומרים אורגני המזינים את הצמח כמו קומפוסט, הומוס ודשן אורגני.
טיפ מאיתנו
כמעט כל קרקע צריכה תוספת הזנה כמו קומפוסט והומוס. גם לאדמת חרסית כבדה לא תזיק תוספת של קומפוסט. זהו השלב הראשון בהבנה של מצעי הגידול השונים לגידול ירקות ופירות. האדמה לבדה אינה מספיקה לצמח, היא צריכה להיות עשירה במזון שיעזור לצמח לגדול.
מה הקרקע הטובה ביותר לגידול ירקות?
ראשית נחדד את השאלה: מה הם המאפיינים האידיאליים שצריכים להיות בקרקע כדי שהצמחים יגדלו בצורה הטובה ביותר? נסביר.
אדמה אידיאלית בעציץ היא אדמה המנסה לחקות כמה שיותר אדמה שעברה תהליכים ארוכי שנים של פירוק חומרים אורגנים בטבע והיא עשירה ופוריה בחומרים המזינים את הצמח לצד שכבות אדמה שונות בעלות תכונות חלחול שונות (ראו תמונה של מצע גידול בעל שלוש שכבות חלחול).
לשם הפשטה של הדברים חילקנו את תכונות הקרקע האידאלית לשלושה פרמטרים. שמירה עליהם תאפשר צמיחה של רוב גידולי הירקות.
חשבו על הקרקע שלכם באופן הבא – הקרקע צריכה לספק לצמח אוכל, מים , ואוויר לנשימה.
אוכל
קומפוסט, הומוס ודשן. הקפידו להוסיף לכל מצעי הגידול חומרי תזונה לצמח. גם אדמת חרסית רצוי לחזק בחומרי תזונה.
שתיה
האדמה צריכה להיות בעלת כושר ספיגת מים מאוזן כדי ששורשי הצמח יהנו מהמים עד ההשקיה הבאה. בנוסף, שמירת המים על יד הקרקע מאפשרת התפתחות של אורגניזמים, פטריות ומינרלים המזינים את הצמח.
אוויר לנשימה
האוויר באדמה תלוי ביכולת ניקוז המים לצד דחיסות האדמה. אדמה דחוסה מידי או סלעית מדי לא מאפשרת לשורשים לגדול ולהתפתח והם ישארו קטנים. כלי או עציץ שלא מאפשר ניקוז משאיר את האדמה ספוגה מים. כאשר יש יותר מדי מים בקרקע לא מגיע חמצן לשורשים והם לא יוכלו להתפתח כראוי.
טיפ מאיתנו
בעיות של אוויר וניקוז מופיעות פעמים רבות בעציצים וכלים המנותקים מהאדמה. אם אתם חושדים שיש בעיה, נסו להחליף עציץ, פעמים רבות זה פותר את הבעיה. מדי עונה אווררו את האדמה ובדקו שחורי הניקוז אכן פתוחים. לעוד בנושא קראו איך לשתול ירקות בגינה.
איך לגדל ירקות בסוגי קרקע שונים
נסקור בקצרה את שיטות הגידול השונות בהתאם לקרקעות שונות. גידול קלאסי באדמה, גידול באדניות ובעציצים וגידול בשיטת פרמקלצ’ר (No Dig)
שתילה קלאסית בחצר
תחילה נזהה את סוג האדמה בה אנחנו שותלים, האם אדמה כבדה, חולית או אדמת מילוי.
שתילה באדמת חרסית (כבדה)
יש לשים דגש על אוורור ותיחוח הקרקע, לאחר מכן נוסיף קומפוסט בכמות של 10 ליטר למטר רבוע.
שתילה באדמה חולית ואדמת מילוי
אנחנו ממליצים בין 30-20 ליטר קומפוסט אורגני למטר רבוע. תיחוח אוורור והשקיה איטית כמה פעמים ביום. בגלל החלחול המהיר האדמה מתייבשת במהירות ולכן עדיף להשקות כמה פעמים ביום. אם מדובר באדמת מילוי (חמרה) השקיה פעם ביום תספיק.
שתילה במצע מנותק (עציץ או אדנית המלאים באדמת שתילה)
ההמלצה שלנו היא להוסיף קומפוסט אורגני בין 15-20 ליטר למטר רבוע. באדמה זו אפשר להחליף את הקומפוסט בהומוס. אפשר להיצמד לכמויות הרשומות על שק ההומוס, בכל מקרה זהו חומר בעל חומציות ניטרלית ולכן כמות גדולה מהמומלץ לא תעשה נזק. כמו באדמה חולית גם כאן מומלץ להשקות השקיה איטית יותר מפעם ביום בעיקר בחודשי הקיץ.
שתילה בשיטת No-Dig (פרמקלצ’ר)
סוג זה של שתילה מתאים במיוחד לחובבי גידולים אורגנים והתוצאות שלו מוצלחות מאוד. שיטה זו שומרת על מצע הקרקע הטבעי של האדמה ומונעת עיבוד יתר של האדמה. רבים מתארים תוצאות מהירות יותר, גדולות יותר ואיכותיות יותר עם פחות עבודה. השתילה מתבצעת באופן הבא:
1. תחילה עוקרים את העשבים אך לא חופרים בקרקע ולא הופכים אותה.
2. מפזרים שכבה נדיבה של קומפוסט אורגני, בערך 5 ס”מ גובה.
3. מעל שכבת הקומפוסט מפזרים פסולת אורגנית מהגינה שלכם, חשוב לפזר פסולת שכבר עברה תהליך קומפוסט חלקי – עלים שכבר התחילו להתפורר, שבבי עץ רקובים וכד’.
4. שותלים את השתילים במצע הקומפוסט עצמו.
לאחר עונה אחת, כבר אין צורך לתחח את האדמה ולהפוך אותה, פשוט שופכים מצע קומפוסט נוסף, פחות מהפעם הראשונה, ושותלים ישירות במקום. בגלל שלא הופכים את האדמה ולא חושפים אותה, היא רק משתבחת מעונה לעונה, היא לא מעודדת גדילה של עשבים ויוצרת שכבות אדמה מעולות לצמח המדמות קרקע שעברה תהליכים ארוכי שנים של קומפוסטציה. אם התעניינתם בשיטה זו אנו ממליצים בחום להמשיך לקרוא את הספר הנפלא “מהפכת פני הקש” מאת מנסובו פוקואוקה.
.
לסיכום, הקרקע היא הבית של הצמח, היא נותנת לו את המזון, האוויר והיא ששומרות שיהיה לו מים לאורך זמן. ללא קרקע טובה לא הצמחים לא יגדלו טוב ולהפך. קרקע עשירה במיוחד יכולה להכפיל ואף לשלש את זמן גדילת הצמח. אל הקרקע מצטרף האקלים, ויחד הם מהווים את כל תנאי הגידול הנדרשים לצמח. ראו גם איך לשמור על הצמח ממפגעי האקלים.
